דרך-ארץ וערכים הפכו בשנים האחרונות לעתים למילים "גסות" או ליתר דיוק למילים שלעיתים הופכות ריקות מתוכן, הן בתוך מערכות החינוך השונות ויחסי מחנך-תלמיד והן בהתנהלות החינוכית – משפחתית ויחסי הורה -ילד. רובכם תקראו את הפסקה הראשונה הזו ותמהרו להגיד "אצלנו במשפחה, זה לא קיים" אולם, אם תעצרו לרגע ותסתכלו היטב על ההתנהלות, תרבות הדיבור והערכים שאתם מקיימים בחוג המשפחה המצומצם או עם החברים הקרובים לכם, תוכלו בהחלט לראות שגם אתם, לעיתים, פועלים בדרכים שמצריכות שינוי, שיפור ומודעות עצמית במטרה להיות מודל ודוגמה אישית לדור הצעיר שאתם מגדלים.
כשאני יוצא מהבית לבית קפה או מקום בילוי אחר ומביט מסביבי אני נחשף לאינספור סיטואציות בהן תרבות הדיבור בתוך המשפחה, מושתתת על חוסר כבוד בסיסי בין ההורים, שמנסים לרצות את ילדיהם ורק לשמור על שקט תעשייתי ולוודא שהילדים לא יעשו בושות, לבין הילדים שיודעים לנצל את המצב הזה, "לרכב" על גב ההורים ולהשיג בדיוק את מה שהם רוצים ושברור להם שבסיטואציה אחרת לא היו מקבלים.
בעבודתי עם בני נוער והורים מספרים לי הנערים לא פעם אמירות כמו: "ההורים שלי אומרים שטיול שנתי זה סתם מיותר וחבל על הכסף ובמקום זה אפשר להישאר בבית או ללכת לקניון". אמירות מסוג זה נראות לכאורה מכובדות ולעיתים אפילו מוצדקות אל מול מציאות כלכלית ישראלית לא פשוטה. אז מה בעצם מצביע על היותו של מסר זה משולל ערכים וחינוך נכון לילדים שלנו?
חשוב שנזכור, הילדים שלנו רוצים להיות עם החברים, חברות היא ערך עליון וכוחו רב. כאשר אנחנו מונעים מילדינו להיות מעורבים בחוויה חינוכית ערכית כמו טיול שנתי אנחנו "רומסים" צורך בסיסי שלו להיות חלק מקבוצה, לחוות יחד עם החברים ולהיות שלם.
מורשת וערכים נבנים מאוסף של חוויות. גם אם נדמה שהחוויה היא בסך הכל טיול שנתי. פעמים רבות אנו מונעים, מילדינו, מבלי משים, חוויות שונות המאפשרות להם למידה משמעותית (לרוב הן משמעותית יותר מכל שיעור מתמטיקה בו ייקחו חלק).
דרך ארץ וערכים הם הבסיס להיותנו חברה אחת יציבה. אדם שלא מכיר את עברו ואת מציאות חייו העכשווית, סביר להניח שיתקשה להתנהל בעתידו.
לצורך פיתוח מיומנויות ערכיות אצל הילדים שלכם, דאגו להוות להם דוגמה אישית. הדרך שבה אתם מתנהלים, הערכים לפיהם אתם בוחרים לחיות, הם אלו שיספגו ילדיכם. אם תנבלו את הפה, הם יעשו כמוכם. אם תקשיבו להם הם ילמדו להקשיב. אם תנקו אחריכם בטיולים בטבע, תלמדו אותם מורשת והיסטורי, תצאו איתם לטבע ותלמדו אותם לכבד את הסביבה, הם יהפכו לאנשים בעלי מוסר, הכלה וכבוד לאחר חיה או אדם.
טיול לאתרי מורשת איננו פחות משמעותי מאשר בילוי בקניון, הכל שאלה של מינונים. צאו לטייל גם פה וגם שם. למדו אותם ליהנות מערכה של סיטואציה ולאו דווקא מהחומריות. הקפידו תמיד על שיח מכבד ומאפשר. שיח כזה איננו אומר וויתור על גבולות. ההיפך הוא הנכון, שיח מכובד ותרבותי, הקשבה לצד השני, מתן הסבר הגיוני וערכי להחלטותיכם וסגנון דיבור מכבד רגוע ולא מתלהם, הם המפתח לחינוך וערכים.
בכל פעולה שאתם בוחרים לעשות זכרו: הם רואים בכם מודל לחיקוי, אם תיתנו להם דוגמה אישית חיובית, ערכית, מכילה, נעימה, חברית ומכבדת הם יגדלו להיות בוגרים בעלי עשיה משמעותי ואנשים איכותיים ותורמים לחברה.
" קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל…."