בשנים האחרונות, אנו עדים להתמכרות מסוג חדש של בני הנוער. אינני מדבר על אלכוהול, סמים או חומרים כימיים למיניהם אלא על מסכי המחשב, הפלאפונים והטלוויזיה על ערוציה השונים.

בני נוער רבים מבלים שעות על גבי שעות מול המסך. הם פחות מתעניינים בקריאה, משחקי חצר, שיחה רגילה של תקשורת עם חברים ועושים זאת לרוב ברשתות חברתיות, בהודעות בפלאפון או בצ'אטים באינטרנט. השעות הרבות שלהם מול המסכים מגבירות את תופעת הניתוק החברתי. הם חושבים שכולם חברים שלהם בעוד שלמעשה, אין להם חברי אמת.

כשאני שואל בני נוער "כמה חברים יש לכם?" נוקבים רובם במספר גדול ורק מעטים מהם באמת תופסים את המושג חברות ויכולים להצביע על שניים או שלושה חברים. השאר מתבלבלים בין הגדרת "חברים" בפייסבוק או WhatsApp לבין חברי אמת הנוכחים בחייהם ונוטים לחשוב שכל מי שנמצא בקבוצה שלהם בפייסבוק או ב WhatsApp  הינו חבר שלהם.

במחקרים רבים שהתבצעו בשנים האחרונות במדינות שונות על פני הגלובוס בהם נבדק הקשר בין צפייה מרובה במסכים לבין העלייה החדה והמדאיגה בבעיות קשב וריכוז, ובאלימות מילולית ופיזית. נמצא כי קיים קשר ישיר ומשמעותי בין הגדלת זמן השהייה מול מסכי טלוויזיה, מחשב, סלולרי לבין  החוסר הגדול בכישורים חברתיים כגון יצירת קשרים, ניהול שיח ועוד, וזאת כתוצאה מחוסר הצבת גבולות ברורים לילדים אשר משחקים במשחקי מחשב שונים ואלימים ומדמים מציאות שאינה קרובה בכלל ליום יום שלהם ויותר מכך הופכים חיי הילדים והנוער לחיים וירטואליים ומאפשרים תקשורת חד ממדית ויוצרים חסרים חמורים ביכולת הביטוי וההתקשרות בממד המציאותי.

במחקרים נראה בברור קשר ישיר בין זמן מסך גדול לבין הפרעות חוזרות בשלבי השינה השונים. נראה כי נמצא קשר הדוק בין זמן המסך ההולך וגדל וירידה בהקשבה למורים או לדמויות סמכותיות אחרות במרחב הפרטי של הילדים וכמו כן נראה כי בבתים רבים התקשורת בין ההורים לילדים מתבססת על תקשורת "מסכית" בלבד בלי התקשורת המילולית, הפיזית והרגשית שלה הם כ"כ זקוקים ובלעדיה הם מתקשים לתפקד ולהתנהל. היעדר בתקשורת קרובה יוצרת ילדים בעלי חסרים אשר באים לידי ביטוי בדרכים רבות וישפיעו על הילדים בטווח הארוך ועל המבוגרים שהם יגדלו להיות. עתידם של ילדים אלו זקוק למגע ותקשורת חברתית, משפחתית קורבה ובלתי אמצעית על מנת שיבנו אנשים חזקים, בטוחים ומסוגלים יותר.

אז מה נכון לעשות?

המסקנות ברורות וחד משמעיות:

הגבילו את שעות המסך של ילדכם – החליפו את זמן המסך בזמן משפחתי. במשחק בבילוי בטיול או בשיחה.

שמשו להם דוגמא – כשאתם יושבים לארוחת ערב משפחתית הקפידו להשאיר את הנייד בצד. הפכו את הזמן המשותף ל"זמן קודש" שלכם כמשפחה. הילדים שלנו מחקים אותנו ואם אנחנו נמצאים במסכים גם הם יהיו.

שמרו עליהם מהאלימות המשתוללת ברשת ומהזלזול בבני אדם והשנאה ללא גבול שנמצאת שם לצד האלימות.

אל תהססו לבדוק. היכן הם גולשים, במה הם משחקים, עם מי הם מדברים. ושימו גבולות ברורים בעניין. צאו נקודת הנחה שלזה בדיוק הם זקוקים. לכם, שתשמרו ותכוונו את דרכם.

הילדים שלכם צריכים אתכם לידם לא את המסך, היו שם.